Dynamic Positive Coaching Psychology פסיכולוגיה חיובית דינמית גישה לבניית חוסן נפשי ולמיקסום הפוטנציאל האישי.

,תחום הCoaching Psychology נוסד ב 2002 באוניברסיטת סידני ע”י  פרופסור אנתוני גרנט שייסד את התוכנית האקדמית ראשונה בתחום. בערך באותה תקופה ייסדתי וניהלתי את התוכנית להכשרת מאמנים במדעי ההתנהגות באוניברסיטת ת”א.  החזון שלי הוא פיתוח והכשרה של מאמנים ברמה אקדמית על בסיס של ידע פסיכולוגי רחב והבאת ידע של גישות אימון אפקטיביות, מבוססות מחקר גם לשימוש פסיכולוגים מנוסים ובכירים.

בעוד שמטרת הטיפול הקליני היא תיקון דיספונקציות, טיפול בחרדה, בדיכאון, בבעיות דימוי וערך עצמי, בהפרעות אישיות וכו’ מטרת האימון היא מימוש הפוטנציאל האישי והגשמה עצמית תוך שימוש באסטרטגיות אפקטיביות ממוקדות וקצרות מועד. פסיכותרפיה ואימון משתמשים בכלים דומים וקיימת חפיפה מסוימת ביניהם אך היעד אליו הם חותרים אינו זהה. עם זאת במקרים רבים פסיכולוג מיומן יכול לבצע אינטגרציה של שני התחומים. החזון הוא להפוך את האימון לדיסציפלינה אקדמית מבוססת פסיכולוגיה ואת הפסיכותרפיה לתחום שנותן תמורה מירבית ויחס אופטימלי בין ההשקעה והתמורה.

במהלך השנים הנסיון המצטבר בתחום זה של 15 שנים בהם הקמתי וניהלתי תוכנית להכשרת מאמנים באוניברסיטת ת”א ומאוחר יותר הקמתי את Dynamic Positive Coaching Psychology Institute שפעל בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת בר אילן הביא אותי לפיתוח תחום הפסיכולוגיה החיובית הדינמית עליו תוכלו לקרוא באתר זה. למימוש החזון הקמתי  את האיגוד הישראלי לפסיכולוגיה חיובית דינמית כ”כ אני מכהן כסגן נשיא ב  International Society for Coaching Psychology  Psychology     ( ISfCP ) aשמרכזה באוניברסיטת לונדון וכפרופסור לפסיכולוגיה בביה”ס למינהל עסקים מונארך בשוויץ.  

להלן פוסט תמציתי שמתאר את תחום ה Dynamic Positive Coaching Psychology

Dynamic Positive Coaching Psychology  פסיכולוגיה חיובית דינמית   גישה חדשה לבניית חוסן נפשי ולמיקסום הפוטנציאל האישי.

מסיבות היסטוריות, פסיכולוגיה קלינית ופסיכותרפיה התפתחו על רקע המודל הרפואי שמתייחס לפסיכותרפיה כאילו מטרתה לרפא נפש חולה, פגועה, תקועה או לא מתפקדת. המודל הרפואי שולט ברפואה וכן בתיאוריות על נפש האדם ששורשיהן המודרניים התחילו מאז  התובנות פורצות הדרך של פרויד שהיה כידוע רופא בהכשרתו. למרות שחלו שינויים רבים מימי פרויד התפיסות המרכזיות שהוא עיצב עדיין דומיננטיות עד היום. עובדה זו היא די מדהימה כיון שפרויד פעל מתוך התייחסות לתרבות של תקופתו וקשה להפריז בהערכת המרחק האדיר שבין התרבות הויקטוריאנית שבה גדל ופעל פרויד ותרבות האינטרנט של ימינו.

  • בסוף המאה ה20 התפתח מאד תחום הפסיכולוגיה החיובית שאיתגרה את המודל הרפואי, שחקר את הבעיות הנפשיות, והציבה כמטרה לחקור מהם המאפיינים ש”גורמים לחיים להיות שווים”. חמשת החוקרים הבולטים בתחום הידועים כ “החמישה” הם ברברה פרדיקסון, סוניה ליובומירסקי, אדוארד דינר, קריסטופר פטרסון והידוע מכולם מרטין סליגמן.  אלה חקרו במקביל ליוצר תיאורית הזרימה, שהיא תיאורית האושר המודרנית צ’יקסנטמיהלי.
  • אין ספק שרגשות חיוביים מאפשרים שיפור באיכות החיים ובבריאות הגופנית והמחקרים הרבים בפסיכולוגיה חיובית הגדירו רשימה של גורמים שמעצימים את ההרגשה הטובה של האדם כמו ביטוי של הכרת תודה וסליחה, קידום הקשרים החברתיים, עיסוק בפעילות גופנית, קיום פעילויות מהנות, הצבת מטרות וכו’

חלק מהמחקרים של פסיכולוגיה חיובית גילו גורמים חדשים לחיים הטובים וחלקם נתנו ביסוס מדעי למה שרוב האנשים המשכילים יודעים מנסיון חיים או מאינטואיציה.

למרות התרומה האדירה של המחקר בפסיכולוגיה חיובית התחום נתקל לעיתים קרובות בבקורת עמיתים על המתודולוגיה ועל נושאי המחקר. בנוסף לכך גם החזון של מייסדו מ. סליגמן להפוך את העולם למקום טוב יותר כשרוב האנשים ישגשגו וירגישו טוב יותר רחוק ממימוש.

בעקבות זה  התחיל להתפתח לאחרונה הגל השני של פסיכולוגיה חיובית וגם חמשת המייסדים התחילו לשנות את ההגדרה של התחום ולהרחיב אותה.

הבעיה  העיקרית היא שהפסיכולוגיה החיובית מתייחסת לרגשות השליליים של האדם כרגשות שיש לשנות אותם או להדחיק בעוד שהם חלק בלתי נפרד מהקיום האנושי. החיים רצופים באופן בלתי נמנע בפרידות, חוסר ודאות, תיסכולים, כעסים,  חרדות  מתחים, ולעיתים דיכאונות.

רגשות אלה לעיתים קרובות הם מקור ליצירתיות של היוצרים הגדולים והם גם חומר “הדלק” של בניית החוסן הנפשי להתמודדות עם קשיים. אנשים משגשגים בחייהם לא מהפיכת העולם לחיובי אלא מהתמודדות טובה יותר עם סטרס ועם הקשיים בחיים.

מינעד הרגשות האנושיים נוצר ע”י הברירה הטבעית במהלך האבולוציה והוא מוטמע במוח ומתבטא במערכת הגופנית נפשית. מבחינה אבולוציונית המוח האנושי “תוכנת” ע”י הברירה הטבעית לפעולה בשלוש מערכות פיקוד עיקריות שקשורות להישרדות באופן ישיר או עקיף והמתווכות על ידי נירוטרנסמיטרים והורמונים ספציפיים: מערכת ההשרדות הממוקמת בעיקר באמיגדלה ומתווכת על ידי אדרנלין וקורטיזול,  מערכת החיפוש והתגמול המתווכת בעיקר ע”י אנדורפין ודופאמין, ומערכת ההתקשרות המתווכת בעיקר ע”י פרולקטין, אוקסיטוצין ודופאמין. מערכות אלו, כאשר הן פועלות במצב תקין ללא הפרעות וללא סטרס מוגזם, תורמות  לשגשוגו המיטבי של האדם. מערכת ההישרדות מפיקה בתנאים ללא איום חיצוני ביטחון, אסרטיביות, שיקול דעת ושלווה, מערכת החיפוש והתגמול מייצרת סקרנות,  ציפיה, יצירתיות, שמחה, וזרימה, ומערכת ההתקשרות מייצרת אמפתיה, איכפתיות, קשר בינאישי, ואהבה.

מלבד מערכות הפיקוד שנוצרו במהלך הברירה הטבעית בני אדם ובעלי חיים  מפתחים הבנה של העולם על ידי הפנמה של התנסויותיהם בתהליכי למידה. הבעיה היא שמערכות אלה נועדו לתיפקוד בטבע והאדם חי בתרבות של סמלים וחוסר ההתאמה בין המצבים בתרבות האנושית לבין “התיכנות” של המוח שנוצר במהלך האבולוציה גורמים ליצירת פרדיגמות מכשילות ואיומים סמליים  בתהליכי למידה של האדם שמשפיעים על התנהגות האדם ועל איכות החיים שלו. איומים אלה מפיקים במערכת ההישרדות תגובות פחד, חרדה, אגרסיביות ותגובת Fight, Fright, Flight , מערכת החיפוש והתגמול מפיקה תיסכול, זעם חוסר אונים או דיכאון, ומערכת ההתקשרות, אובדן, בידוד, חרדת פרידה, ודיכאון. נושא זה לא ניתן להרחיב במסגרת זו והוא מתואר בהרחבה בספרי האחרון:”נורמן והגילוי המופלא במסתרי המוח והתודעה”. כמו כן ניתן להרשם לוובינר (באנגלית) חינמי בנושא ולהרשם לקבוצה וירטואלית(בעברית).

בפסיכולוגיה חיובית דינמית אנו משתמשים בארגז כלים מאד פרקטי שמייצר שינוי. אנו מסייעים לאדם בטכניקות של פסיכותרפיה ואימון ולזהות את הרגשות, לנהל אותן, ולבטא אותן בצורה מתאימה וכן לזהות את הפרדיגמות המכשילות בחייו ולשנות אותן וכך לשפר את האינטליגנציה הרגשית והחברתית שלו. בגישה זו אנו מסייעים לפונה להשתחרר מתלות בגורמים חיצוניים ולפתח שליטה מירבית בחייו, לזהות את המשמעות האוטנטית בחייו, את מערכת הערכים שלו, להציב מטרות הניתנות להשגה ולממש אותן ולמקסם הפוטנציאל האישי שבו.