איך שרדתי מתקפת בוץ של העתונות

בתאריך   21.11.16 השתנו חיי. עד תאריך זה ניהלתי מלבד קליניקה מוצלחת של פסיכולוגיה קלינית גם מכללה שאפשרה לסטודנטים שברובם בעלי תואר שני ללמוד ללימודי תעודה באוניברסיטת בר אילן בתחום שייסדתי בארץ מספר שנים לפני כן באוניברסיטת ת"א. תחום זה משלב אימון אישי ופסיכולוגיה והוא מתפתח מהר בעולם האקדמי תחת השם   Coaching Psychology. בנוסף לכך המכללה שלי יצרה שותפות עם אוניברסיטת מידלסקס וקנטרברי באנגליה ועם ביה"ס למינהל עסקים בשוויץ להכשיר סטודנטים לתוארים PhD  וכן DBA דוקטור למינהל עסקים משולב בפסיכולוגיה חיובית יישומית.

סטודנטית שלי לדוקטורט התחילה להרצות במקומות שונים בארץ על נושא המחקר שלה שקשור לזהות אישית ותעסוקתית של בני דור    ה Y. לשם כך שכרה את שירותיו של יחצ"ן שהתקשר לעיתונאים שונים להציג את לקוחתו.

אותו יחצ"ן פנה מסיבות לא ברורות לעיתונאית שבנתה קריירה מחשיפה של תארים אקדמאיים פיקטיביים ואוניברסיטאות פיקטיביות וכאן התחיל המסע לגיהינום.

העיתונאית ראיינה בטלפון את הסטודנטית ואח"כ התקשרה גם אלי ואני שבתומי חשבתי שהיא מעוניינת במידע סיפרתי לה על תוכנית הלימודים ולמחרת בבוקר הופיע פוסט שלה בעיתון שבו כתבה דברים שלא היו קשורים כלל לשיחתנו עם הכפשות מסוג:" המכללה של לוי אקדמית כמו המכללה לפלפל או ד"ר שקשוקה" "ומהמכללה של לוי אי אפשר לקבל שום תואר נמוך או גבוה ראשון שני או שלישי" ועוד מטעמים מסוג זה.

ולא יעזרו העובדות שאוניברסיטת מידלסקס אוניברסיטה בעלת שלוחות במקומות רבים בעולם שנוסדה ב 1878 היא האוניברסיטה המודרנית היחידה בלונדון שנכללת בין 500 הטובות בעולם ושקבלה ציון לשבח מההמועצה הבריטית על מצוינות במחקר, ובעיקר שתאריה מוכרים בעולם ובישראל. ולא משנה שביה"ס למינהל עסקים בשוויץ שבו יש לי מינוי של פרופסור לפסיכולוגיה הוא חבר בEFMD האירגון החשוב ביותר לבתי"ס לניהול באירופה. העיתונאית הזריזה קברה את כל הישגיהם בהינף מקלדת.

אז הדוקטורנטית שלי אמרה לי: "לא נורא, העיתונאית כתבה פוסט  וקבלה את הלייקים ומחיאות הכפיים מהחברות שלה והוא יעלם במרחב הקיברנטי במהרה".

אך הסיוט האמיתי החל למחרת וזה בעזרת סייען בלתי צפוי לעולם התקשורת, ידידנו גוגל. מאותו יום כל מי שחיפש את שמי בגוגל הגיע לאותו פוסט בזכות הפלטפורמה העוצמתית של העיתון.

אז הגיהינום אינו מקום שאליו מגיעים הילדים הרעים ושבו צולים את הנשמות החוטאות על סכינים מלובנות ומלאכי החבלה באים מדי פעם לסובב את הסכינים כפי שהזהירו אותנו בילדותנו. .

"הגיהינום הוא הזולת" קבע הפילוסוף האקסיסטנציאליסט המפורסם סרטר. וודי אלן תיאר מצב כזה כמצב שבו נתקעתם במעלית עם סוכן ביטוח.

לכן למחרת היום התעוררתי בבוקר ולא נפלו עלי השמיים. הכל נראה רגיל, איש לא שאל אותי על הפוסט המכפיש  ואיש לא החרים אותי אך פתאום ראיתי שינוי במבט העיניים בטון הקול ובהתייחסות קולגות למקצוע. הפקידות באוניברסיטה, השכנים והמכרים כולם הביטו במבט משונה.

אז תשאלו למה אני כותב פוסט זה רק עכשיו במלאת שנתיים לאירוע ? ובכן בתקופה הראשונה הייתי עסוק בהישרדות. בדקתי את כל האופציות העומדות לפני איך להסיר את הכתם מגוגל. פנייה לכתבת, פנייה לעורך הראשי, בירור אפשרות של תביעה משפטית על לשון הרע, אפשרות של דחיקת הכתבה לעמודים אחוריים בגוגל. ניסיתי הכל אך ככל שהעמקתי לבדוק התברר שכל האופציות היו כרוכות במאבק מתמשך ומתיש של שנים ובממון רב. העיתון עדיין מחזיק בכוח רב למרות השקיעה ההדרגתית במעמדו. גם הקשר עם העורך הראשי לא סייע למרות שהסברתי לו שמדובר במידע מסולף, מגמתי, ולא נכון ושיש לי את כל התיעוד להוכיח זאת ולכן יש להסיר אותו מגוגל לא רק מבחינה משפטית אלא גם מבחינת אתיקה עיתונאית. למרבה הפלא הענין פעל דווקא בצורה הפוכה. דווקא דברי, שלפיהם כל אמירה עיתונאית מונצחת לעולם באינטרנט, מצא חן בעיני אותו עורך. הוא צחק ואמר פעם היו עוטפים דגים בעיתונים ישנים והיום המצב השתנה. ומה אם הכתב טועה או כותב במזיד הלא התקשורת מחויבת לשמור על הזכות הטבעית של אדם לשמו הטוב ? אך כאן ניתק הקשר עם העורך שלא השיב. יתכן כיון שלא היתה לו תשובה או שחשש מעימות או מפגיעתה הרעה  של אותה כתבת.

ואז נפל לי האסימון. בחברה שלנו שבה העיתונים נלחמים על הישרדותם מול האינטרנט והרשתות החברתיות עיתונים רבים גם כאלה שיוצרים תדמית של רודפי צדק וחושפי שחיתויות  לעיתים  פועלים להזין את התדמית הזאת ולא באמת לחשוף את האמת. גם פייק-עובדה נחשבת לעובדה אם היא מגדילה את התפוצה של העיתון ומה התועלת הכלכלית בגילוי האמת ? בעולם של פייק ניוז עדיף לשמור על תדמית של חושפי האמת מאשר לעמול על חשיפה אמיתית.

 אז התשובה לכך מדוע אני כותב רק עתה היא שרק עתה ראיתי שאני מצליח לשרוד את כתם הבוץ שמאיים לזהם את שמי. עשיתי מה שאנו הפסיכולוגים לומדים לעשות במהלך הכשרתנו ועבודתנו וזה הכלה. אפשר להכיל את הפוסט ולשרוד.אז נכון שיש לא מעט אנשים שמתעניינים בטיפול או בלימודים ופתאום נעלמים, אך יש גם כאלה שקראו את הפוסט המכפיש ובכל זאת באים לטיפול ונרשמים ללימודים. הפוסט עושה סלקציה ומביא את הטובים ביותר, אלה שמאמינים בי ובדרכי למרות הפוסט הפוגעני.

ואי אפשר לסיים בלי להזכר בשירו הידוע של אריק אינשטיין מוקדש בלי אהבה לכתבת שמזדרזת ליצור פייק-עובדות בהתאם לצרכיה ולפלטפורמה העיתונאית ממנה היא פועלת ושמגינה עליה מתביעות משפטיות.

הם כותבים בעיתונים 
מה שהם רוצים 
מסרסים מלכלכים 
בלי שום רחמים 
נכנסים אל המיטות 
מציצים מהחורים 
ואין מה לעשות 
אין פה רחמים 

מלבינים את הפנים 
פוגעים במשפחה 
אם היום היה תורי 
אז מחר יהיה תורך 
המלך הוא עירום 
וכולנו ילדים 
שרואים לו את הטוסיק 
שותקים ולא קמים 
איך אתה ישן בלילה 
עיתונאי קטן שלי 
איך אתה נרדם 
על מה אתה חולם בלילה 
אחרי שפיכת הדם 
איך אתה נרדם 
בן אדם, איך אתה נרדם 

הם הורגים עם המילים 
משחקים בנשמה 
לאן אני שואל 
הלכה האהבה 
שברו לו את הלב 
שברו את הילדה 
אז בטח שתהיה פה 
תהיה פה מלחמה 

אז איך אתה… 

הם כותבים בעיתונים 
מה שהם רוצים 
מסרסים מלכלכים 
בלי שום רחמים 
נכנסים אל המיטות 
מציצים מהחורים 
ואין מה לעשות 
אין פה רחמים      

אז למרות שעיתונות חופשית היא נשמת אפה של הדמוקרטיה קיימים בה גם זרמים אפלים ותאווה אנושית לנצול לרעה של כוחה.  וכפי שאומר אריק איינשטיין "אם היום היה תורי אז מחר יהיה תורך". כיום, כאשר העתונות מנהלת מלחמת הישרדות היא מוותרת לעיתים על עקרונות אתיים לטובת העלאת רייטינג, פירסום עובדות לא בדוקות, ותכנים מיוחצ"נים או כאלה שנקנים ונמכרים בכסף . אז אנא שתפו בפוסט את כל מכריכם לבל יפלו ברשת כקורבנות מותקפים וגם לבל יאמינו בעידן הפייק-עובדות, בכוחה המהפנט של המילה הכתובה גם כאשר היא מעוותת את המציאות. 

לכל המתעניינים בבלוג של הכתבת הרי הוא לפניכם:  

השיחה עם פרופסור ארנון לוי מבלבלת. היא מתחילה במקום אחד ונגמרת במקום אחר לגמרי. כך למשל הוא מספר שהוא עומד בראש ממכלה אקדמית ללימודי psychology coaching. מדובר בטעות שכוללת עבירה על החוק: לאיש אין, לא הייתה, ולא תהיה בעתיד הקרוב, מכללה אקדמית. כדי להקים מכללה אקדמית בישראל צריך את אישור המל"ג, וזה איננו. המכללה של לוי אקדמית כמו המכללה לפלפל, או ד"ר שקשוקה. גם המושג coaching psychology אינו מכור כתחום אקדמי בישראל, מה שמוביל לטעות השנייה: לוי טוען שאת התחום הזה הוא מלמד באוניברסיטאות בישראל, למשל בר אילן או תל אביב. בתחילת השיחה הוא אומר שהקורס נלמד אפילו בתואר שני בעבודה סוציאלית. בהמשך השיחה מסתבר שמדובר בלימודי המשך, או לימודי חוץ, קרי: לימודי תעודה, אקדמיה זה לא. בהמשך השיחה, כשהוא מבין שיש כאן בעיה, הוא אומר שאולי טעה בהגדרה. לדבריו גם אם היא לא אקדמית היא "מאפשרת לימודים גבוהים". טעות שלישית: מה"מכללה" של לוי אי אפשר לקבל אף תואר, נמוך או גבוה, ראשון או שלישי. מדובר בסוג של צינור בסגנון "מכללת" הכרמל של ח"כ אכרם חסון (כולנו) עליה כתבתי לא מעט, שעדיין משווקת פה תארי דוקטור מרומניה ומולדובה, לכל דיכפין. לוי, מצדו, יצר קשר עם אוניברסיטה באנגליה, שמסייעת לחמש הסטודנטיות שלו לקבל תואר דוקטור בהתכתבות בתחום הזה. שוב בהתכתבות, דיסטנס לרנינג מה שאוהבים המסנגרים להדגיש, וכי למה לנסוע לאנגליה לשנתיים – שלוש, אם אפשר לשלם 24000 שקלים בשנה בישראל, לעבור קורס אחד – מתודולוגיה, בווידיאו, לקבל הנחיה בעברית ממר לוי, ומבלי להיות פסיכולוג בכלל, לקבל תואר דוקטור בתחום הלא מוכר – ?psychology coaching אגב, את המושג הזה פגשתי דרך הודעה בהולה של יחצ"ן שהציע את ה"פסיכולוגית האימונית" אביבה פרידמן, ש"תשמח" (כך במקור) לדבר על הנזקים הנפשיים של השריפות. שיחה עם פרידמן הבהירה שהיא אחת ה"דוקטורנטיות" של לוי. פרידמן אינה פסיכולוגית רשומה, אבל כבר מתהדרת בתואר פסיכולוגית אימונית. בקרוב ד"ר. לוי כועס על השימוש במושג, וטוען שזו יוזמה שלה אבל פרידמן צודקת – היא בסך הכל מתרגמת מאנגלית את מה שהביא לכאן לוי. טעות רביעית: פרידמן, כמו לוי, טוענים בלהט שהתואר מוכר בישראל. הוא לא. אחד מכללי משרד החינוך קובע כי לא יוכר תואר שלישי מחו"ל עבור תוכנית המיועדת לישראלים. רוצה דוקטורט? סע לאוניברסיטה מוכרת, עמוד בכל הכללים יחד עם סטודנטים מקומיים ואחרים שהגיעו ממדינות זרות, ואחרי שתגיש את העבודה לועדת מומחים ישראלית – יקבע האם היא מוכרת לצרכי שקילות (שכר וקידום הנדרשים לעובדי מגזר ציבורי). הוועדה תשאל אם מדובר בתוכנית בינלאומית אמיתית. זו של לוי – לא. כרגע, לעדותו, לומדות בה רק חמש ישראליות, והוא רוצה לשווק אותה בעולם. לחמש יש סיבה לדאגה. אם ירצו להשתמש בתואר בשירות המדינה, היא כנראה לא תאפשר

טעות חמישית: לוי נושא את התואר פרופסור. בניגוד ללא מעט "דוקטורים" עליהם אני כותבת כאן, הוא דווקא ד"ר אמיתי. עם זאת, כשהוא נשאל מהיכן הפרופסורה, הוא נוקב בשם של מוסד שוויצרי. עוד כמה שאלות ומסתבר שהמוסד אינו מוכר על ידי משרד החינוך הישראלי. נ.ב. מהתגובה של לוי למדתי שהוא פסיכולוג, אבל בעיקר פסיכותרפיסט. משום מה מגיעים לא מעט מעגלי פינות דווקא מהתחום הזה. חבל

תגובת ארנון לוי: "הכתבת פותחת את הכתבה שלה במילים: "השיחה עם פרופסור ארנון לוי מבלבלת" ואכן נראה שכאן היא התבלבלה. לאחר שביצעה תחקירים רבים על אוניברסיטאות פיקטיביות, ותארים הנקנים בכסף כשהיא נתקלה במכללה שלנו שהיא יוצאת דופן בנוף הישראלי היא מיהרה לתייג אותה בזלזול כמכללה פיקטיבית. Academy Psychology Coaching אינה מכללה ישראלית ומעולם לא התיימרה להיות. היא מכללה בינ"ל שמלמדת נושא אחד: Coaching Psychology שאינו תמיד ריווחי ולכן כבר מההתחלה ברור שייעודה אינו למכור תארים ולהתעשר. ברוח זו המכללה רושמת סטודנטים מרחבי העולם וגם סטודנטים ישראליים. החזון שלה להשתתף עם עמיתים בעולם בפיתוח תחום ה Psychology Coaching ולתרום לתחומי הפסיכותרפיה והאימון הח"מ עוסק בתחומים אלה שנים רבות והוא כיום סגן הנשיא בחרה הבינ"ל ל Coaching Psychology יו"ר האיגוד הישראלי ל Psychology Coachingובעברו יו"ר האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה. (אגב לשכת המאמנים הזמינה לאחרונה את פרופ אנתוני גרנט מאוניברסיטת סידני מייסד תוכנית הלימודים האקדמית הראשונה ב Psychology Coaching לכנס שייערך לכבודו. אני ממליץ לכתבת ללכת לכנס וללמוד קצת על תחום מרתק זה). בניגוד לטענת הכתבת המכללה אינה צריכה אישור של המל"ג כיון שהמל"ג מאשר או לא רק תוכניות במכללות ואוניברסיטאות ישראליות. לגבי הטענה שאמרתי שאני מלמד את התחום לתואר שני מעולם לא אמרתי זאת ויש כאן בלבול או טעות של הכתבת. נהפוך הוא תחום אקדמי זה שהוא חדש יחסית בעולם, (כ 14 שנה ) אומנם מתפתח במהירות בעולם ( בשנה שעברה התקיימו 3 כנסים אקדמיים בינ"ל בתחום (במלבורן, סן דייגו ולונדון) עדיין אינו מוכר ללימודים אקדמיים בארץ . בישראל מתקיימים רק לימודי תעודה באוניברסיטת ת"א (תוכנית שייסדתי וניהלתי לפני כ 10 שנים) ותוכנית שאני מנהל כיום באונ' בר אילן כאמור שתי התוכניות הן במסגרת לימודי המשך לאקדמאים ולא לימודי תואר. הכתבת משווה את תארי ה PhD שנילמדים במכללה לתארים פיקטיביים שמיועדים לסטודנטים ישראלים מאוניברסיטאות במזרח אירופה בעוד שתארי הדוקטור שאנו מכשירים אליהם לא מיועדים לישראלים בלבד ונעשים בשיתוף עם אוניברסיטאות בריטיות מוכרות בארץ ובעולם ובעלות מוניטין. הסטודנטים מקבלים הנחייה מפרופסורים באנגליה וממני ופאנל הבחינות לתואר מורכב מפרופסורים מהאוניברסיטה וכן מזמינים כנהוג באוניברסיטאות רציניות פרופסורים אורחים מאוניברסיטאות אחרות תארי ה PhD שהסטודנטים מקבלים הם תארי PhD" תיקניים" ורגילים של האוניברסיטה כמו אלה הניתנים לסטודנטים שלומדים באנגליה ואינם תארים המיועדים במיוחד לישראלים. מינוי הפרופסור (ולא תואר כפי שכותבת בטעות כתבת. פרופסור הוא מינוי אקדמי ולא תואר) ניתן לי ע"י בי"ס בינ"ל למינהל עסקים בשוויץ ואני עומד לקבל מינוי נוסף גם מהאוניברסיטה הבריטית שאתה אנו בקשר. בעוד שהאוניברסיטאות הבריטיות מוכרות בארץ לא בדקנו את ביה"ס למינהל עסקים שמכשיר לדוקטורט במינהל עסקים ופסיכולוגיה יישומית ומיועד יותר ללימודי סטודנטים מחו"ל

נקודה אחרונה כתבת כותבת בזילוזול על הלמידה מרחוק, learning distance אומנם היו אוניברסיטאות פיקטיביות שהעניקו תאריהם בלמידה מרחוק אך כיום זה אמצעי לימוד ההולך ומתפשט בעולם וגם אוניברסיטאות עילית כ MIT סטנפורד ברקלי ורבות אחרות מאמצות שיטה זו שמתאימה לחיינו המודרניים הרבה יותר משיטות הלמידה האקדמאיות המסורתיות. הכתבת כותבת שאני פסיכולוג קליני שעוסק בפסיכותרפיה וזה משונה בעיניה. לידיעתה פסיכותרפיה הוא העיסוק העיקרי של פסיכולוגים קליניים. ואני יכול להרחיב ולכתוב עוד הרבה הערות על כתבה זו אך הבטחתי לכתוב בקיצור ככל שאפשר".