בעיות נפשיות יכולות גם להעצים

 

נמצא במחקר: בניגוד לחשיבה המקובלת שלפיה קשיים  פסיכולוגיים כגון דיכאון, חרדות, אובססיות וכיו"ב גורמים רק להפרעות נפשיות ופגיעה קשה בתיפקודים קוגניטיביים ורגשיים מציג "ניו יורק טיימס" את מחקרה של חוקרת בשם יונה להרר שמוצא שבעיות מסוג זה יכולות גם להעצים.

תיפקודי המוח אינם ניפגעים, כך להרר, אך האדם מתמקד בכאב ובסבל שניגרמים לו וכך נפגע מירקם חייו. מטפל מוכשר שהיה מוצא כיצד לתעל את האנרגיות של הסובל בכיוונים נכונים היה יכול לאפשר לו להצליח ולהגיע להישגים אליהם לא היה מגיע במצבים רגילים.

דיון: לעיתים קרובות האדם הסובל מבחינה נפשית לא רק מרוכז בכאב אלא גם מרגיש תחושות של חוסר אונים, חוסר תקווה וחוסר ערך עצמי. בהקשר החברתי/תרבותי הוא נחשב למי שנכשל, ללוזר.

עם זאת ידוע לנו שרבים מהיוצרים הגדולים פעלו מתוך דיכאון ולעיתים היו נרדפים ע"י פנטזיות שבעיני פסיכיאטרים רבים היו עילה לאישפוז פסיכיאטרי. הם יצרו מה שפרויד כינה סובלימציה של הדחפים שלהם.

גם חוקרים רבים וביניהם חתני פרס נובל חקרו לעיתים בצורה אובססיבית למצוא פתרון לבעיות המדעיות שהטרידו אותם.  כמובן שבמקרים אלה צריך כשרון יוצא דופן ופורץ דרך להגיע לסובלימציה..

לעיתים לא מדובר בסובלימציה יצירתית אלא במה שנקרא בפסיכולוגיה קומפנסציה: 2 מקרים מהקליניקה שלי: אדם בעל הפרעה כפייתית קשה זכה בפרס על שירות מצטיין כאשר הפגין סדר מופתי בעבודתו שתרמה להתקדמות החברה.

או מטופלת שסבלה מדיכאון ועסקה במכירות אך קיבלה פרסים רבים על הישגיה כמוכרת. היא היתה נשארת במיטתה רוב החודש ולקראת סוף החודש היתה מתנערת כלביאה יוצאת מהמיטה לכבוש את העולם ולמכור בעוצמה שללקוחות היה קשה להתמודד אתה.

אין בכוונתנו לומר שבעיות נפשיות אינן זקוקות לטיפול להקלת סיבלם של המטופלים בדרכים שונות של פסיכותרפיה אך אם נשנה את התפיסה החברתית השלילית שמתייחסת לבעיותנו ובעזרת מטפל שמצא את הדרך לנפשנו וידע להעצים אותנו או שנגיע בכוחות עצמיים נוכל להפיק יין מהחומץ.

Empowerment.jpg